פטר קראוץ' הוא בן 30. הוא כבר משחק 13 שנה בליגת העל (פרמייר ליג) באנגליה. הוא משחק כבר 6 שנים בנבחרת האנגלית. לכל הדעות שחקן מבוגר ובעל ניסיון.
פטר קראוץ' משחק השנה בקבוצת טוטנהאם, שהיא קבוצת נעוריו. הקבוצה זכתה השנה להצלחה יחסית במשחקיה והגיעה לרבע גמר ליגת האלופות האירופית שם התמודדה עם קבוצת ריאל מדריד. המאבק הזה עורר התעניינות רבה והיו ציפיות גבוהות שמנהלה של טוטנהאם, הרי רדנאפ, יכין את הקבוצה כשווה מול שווה ליריבה המפורסמת.
גם פטר קראוץ' ייחס חשיבות מיוחדת למשחק והתראיין לפני המשחק הראשון כשהוא מביע תקווה שיבקיע שער כבר במשחק זה.
זהו! 15 דקות בלבד וקראוץ' נמצא בחוץ בגלל התנהגות מטופשת שהביאה נזק עצום לקבוצתו שהמשיכה ב-10 שחקנים והפסידה 4-0.
כל התכנונים, כל התחזיות נפלו שדודות אל מול התנהגות של שחקן אחד.
אבל פטר קראוץ' עושה עימנו חסד. הוא מזכיר לנו שבכל ארגון שאנחנו עוסקים בו, החל מקבוצת הספורט, עבור בחברה העסקית וכלה במדינה כולה, אנחנו עוסקים בבני אנוש. ואלו אינם מכונות או רובוטים. יש להם שאיפות ורצונות, יש להם מגבלות, יש להם זיכרונות והתנסויות, ויש בהם תהליכים בלתי צפויים, שגם הם עצמם אינם יכולים לשלוט בהם.
אני מביא את הדברים בעקבות השתתפותי אתמול בכנס Leadership Agenda 2011 שערכה היחידה להכשרת מנהלים במרכז הבינתחומי בהרצליה. שני המרצים ששמעתי בסדנה שהשתתפתי בה, פרופ' סקוט סנוק מאוניברסיטת הרווארד ומנכ"ל מכתשים אגן ארז ויגודמן, העמידו האנשים במרכז סדר היום של המנהיג. סקוט הציג בצורה ציורית את הצד התיאורטי ואילו ויגודמן הציג את ההתנסות שלו בניסיון ליצור תפיסה עסקית חדשה לחברה.
מההרצאה של ויגודמן אני מבקש להביא שני דברים. האחד הוא שבחשיבה ובתכנון של השינוי הרצוי בחברה הוא שיתף כמה מאות(!) ממנהליה, בארץ ובחו"ל. הוא העמיד זאת כניגוד למקובל בדרך כלל, שתהליכי חשיבה ותכנון נערכים בפורומים מצומצמים. הוא עשה זאת מתוך הערכה ששיתוף רחב יעזור ביכולת להטמיע את השינוי ברחבי החברה. מאחר ומדובר באנשים, ומאחר ולכל שינוי יש גורמי התנגדות רבים, ככל שמנהלים רבים יותר שותפים לתהליכים אסטרטגיים כך ייקל ליישם אותם.
הדבר השני שאני מבקש להביא מדברי ויגודמן הוא האופן שבו הוא תיאר את המנהיגות בחברה. הוא השתמש באמרה "לעמוד עם שתי רגליים על הקרקע כאשר הראש מעל העננים". היה משהו באמרה הזו שצרם לי משום שהיא מתעלמת בכך שהמנהיגות עוסקת בהנעת בני אנוש. היא עמדה בניגוד למה שהדגיש שכל מהלך הרצאתו. לכן הצעתי לו כי התאור המתאים יותר למנהיגות, לעניות דעתי, הוא – "לעמוד עם שתי הרגליים על הקרקע, לתת יד לאנשים שסביבך ולהסתכל אל האופק מעל לעננים".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה