סטרטאפיות - STARTUPISM

Click here for the English version

הדברים עדיין לא מגובשים מספיק. הם מתבססים על התרשמויות מאירועים שונים, מפגישות ושיחות אקראי ומהתבוננויות ברשתות חברתיות שונות. אני מעלה את הדברים על הכתב כחלק מתהליך הגיבוש ומציפייה לתגובות.

עיקר הדברים - מתפתחת תרבות, הנושאת סממנים של קהילה דתית, שהכרתה וקבלת תנאיה, יהפכו להכרחיים עבור מי שירצה למצוא תעסוקה בתחום העסקי. אני משתמש בדימוי של קהילה דתית כי מדובר בטקסים, במורי הלכה לצד הצורך להתמסרות טוטאלית לציוויים ולדרכי ההתנהגות של הקהילה.

בחרתי לקרוא לה ״סטרטאפיות״ שכן זו התרבות שמתפתחת סביב הגידול המרשים במספר הסטרטאפים.

לפני שאנסה לתאר אותה, אני מבקש להסביר מדוע אני מעריך שישנה חשיבות מאד להכרתה על ידי בני העשרים והשלושים. בניגוד למה שהיה מקובל עד לאחרונה, הולכים וגדלים הסימנים לכך שסטרטאפים יהיו מקום העבודה הראשון של רבים מאד מאלו המבקשים להיכנס למעגל העבודה בשנים הבאות. תחזית זו מתבססת על שתי התפתחויות עיקריות:

א. תהליכי מיכון מקטינים את הצורך של חברות גדולות ומבוססות בגיוס עובדים חדשים.

ב. חברות גדולות בוחרות להתחדש בעיקר על ידי קניית חברות חדשות המפתחות ומציעות מוצרים חדשניים. בחשבון כולל זה זול יותר עבורן  ושומר על היציבות הנדרשת בתהליכי העבודה הרגילים.

מכאן שלמספר ההולך וגדל של מבקשי תעסוקה תעמודנה שלוש חלופות עיקריות:

א. לנסות ולמצוא תעסוקה בתחומים אחרים מאלו שהשכלתם וכישוריהם הובילו אותם בתחילה.

ב.  להצטרף לסטרטאפ קיים. הסיכוי כאן תלוי מאד בצרכיו הייחודיים של הסטרטאפ, שבדרך כלל מקמץ בגיוס, ובהתאמה של המועמד/ת לצרכים ייחודיים אלו.

ג.   להקים עסק משלהם. 

אלו שירצו להקים עסק משלהם, מרצון או מחוסר ברירה, ימצאו מהר מאד שהם נדרשים להתנהגויות וכללי משחק השונים לחלוטין מכל מה שהכירו עד אז.

לכאורה, אין בכך כל חדש. הקמת עסק חדש כרוכה באי וודאות גדולה מאד הכופה על היזם להשתמש בכלים, ולפעול על כללי התנהגות, האמורים להתאים לתנאים אלו. בשנים האחרונות ישנן מסגרות רבות המנסות להנחיל אותם ליזמים החדשים בצורה ממוסדת. גם אני שותף לכך כמי שמלמד "יזמות וקנין רוחני" במסגרת קורס סמסטריאלי עבור תלמידי כל הפקולטות בטכניון. הדגש בקורס שלי, כפי שמקובל במרבית הקורסים לנושא ברחבי הגלובוס, הוא על מציאת לקוחות רלבנטיים לרעיון, התאמת הרעיון לצרכי השוק, קביעת קהל המטרה הראשון וכן הלאה.

אז מה ענין ה"סטרטאפיות" לכאן?

אתחיל בסיפור קצר. לפני מספר ימים הייתי נוכח בהצגה של למעלה מ-10 סטרטאפים חדשים הפועלים במסגרת אקסלרטור (ACCELERATOR) אחד. כלומר, הם שוהים ביחד במסגרת אחת, המארחת אותם למספר חודשים, ומאפשרת להם תנאים הולמים הנדרשים בצעדים הראשונים של מסחור רעיון. מספרם של האקסלרטורים נמצא בעליה מתמדת. מוערך כי בישראל פועלים כיום כ-20 אקסלרטורים המארחים למעלה מ-200 סטרטאפים בכל מחזור, הנמשך מספר חודשים. בסוף המחזור מנסים הסטרטאפים לגייס את הכסף הנדרש לצעדים הבאים והם יוצאים למסע הגיוס המהווה חלק משמעותי ומכריע בחיי כל סטרטאפ.

(הערה – איני מציין את שם האקסלרטור משום שהנושא שאני מבקש להתייחס אליו מוערך על ידי ככזה שאיננו קשור במקום זה או אחר).

האירוע שנכחתי בו היה אמור להיות מעין חזרה לקראת ״הדבר האמיתי״, שהוא ההצגה בפני משקיעים אפשריים.  וכך הם עלו לבמה, אחד אחר השני, והציגו את המיזמים . לכל מיזם ניתנו 5 דקות להציג את עצמו, לנסות להרשים משקיעים אפשריים, ולהניע אותם לרצות ולהיפגש עם היזמים לצורך קבלת פרטים נוספים.

אחרי השלישי או הרביעית הבנתי  שאני צופה באותה הצגה בעשר וריאציות שונות. ולא מדובר רק במבנה וסדר מצגת הפאואר-פוינט. כל המציגים, ללא יוצא מהכלל עמדו בדיוק באותה נקודה על הבמה. אפשר היה לצייר מעגל שקוטרו 60 ס"מ ושכולם עמדו בתוכו. גם הבעות הפנים, טון הדיבור, והמנגינה נראו ונשמעו כמעט זהים אצל כולם. ניכר היה שהם נענים להדרכה של איזה במאי שנתן לכולם את אותן ההוראות.

מישהו אמר להם שזו הדרך להרשים וכו-לם נענו.

על פניו זה נוגד את מה שניתן לצפות מיזמים בתחילת דרכם. להיות יצירתיים, לנסות ולפרוץ מסגרות חשיבה חדשות, להציע משהו חדש, שאולי הלקוחות אפילו לא מודעים לצורך בו, וכן הלאה. איך זה מסתדר עם כך שבכדי להשיג כסף היזם אמור לפעול על פי נוסחה שטובה לכולם?

מי שעוקב אחרי המתרחש בתחום זה לא צריך להיות מופתע. הוא יראה שהסטרטאפים פועלים בסביבה מאד מונוטונית הדורשת כללי התנהגות ברורים. העומס שיוצרת הסביבה הזו הולך וגדל, ועימו גדלה הדרישה להתאמה לסביבה הייחודית הזו. העומס גדל כי מספר היזמים נמצא בעליה והוא גורר איתו את כל אלו שמנסים לנצל הזדמנויות. החל מהמשקיעים וכלה ביועצים ומארגני אירועים למיניהם, המציעים את שרותיהם ליזמים המבקשים סיוע בעצה, ובעיקר בכסף. 

הדבר הבולט ביותר בתהליך הזה הוא מספר האירועים שיזמים נדרשים ללכת אליהם, בתקווה ליצירת המפגש המתאים. אני עוקב אחרי סטרטאפ של ידידים, שנמצא במצב מתקדם יחסית עם תקוות גדולות, ואינני יכול שלא להתרשם ממספר המפגשים, תערוכות, תחרויות בארץ ובחו״ל שהם נוסעים אליהם. באותה מידה אני עוקב אחרי כמה קהילות רלבנטית בפייסבוק כמו, למשל, קהילה הקרויה Start-Up Stadium שיש לה מעל 35 אלף עוקבים. אתם מוזמנים להיכנס ולהיווכח כמה אירועים יש שם.

האין זה ה- networking המפורסם, שכולם מכירים בצורך בו בכדי להצליח? אני טוען שזה משהו עמוק יותר. זוהי ה״סטרטאפיות״. לא די ביצירת קשרים. לא די ביכולת ההצגה (וזו הזדמנות לחזור למודל שהכנתי לתחילת שנת הלימודים הקודמת). בכדי להצליח כאן צריך להבין איך כל השיטה עובדת, להיות מוכן לשחר לפתחם של מורי הלכה, לאמץ קודי התנהגות ודיבור מתאימים, ולהיות מוכן ללכת ל"מקדש" (המיקום משתנה, המהות נשארת), פעם אחר פעם, עד שתענה התפילה.

אני ער לכך שיהיו כאלו שיטענו שכל ניהול, וכל יוזמה חדשה, מחייבים הכרה טובה של הסביבה שבה פועלים, ומחייבים הבנת נתוני המפתח להצלחה. למיטב הבנתי המצב פה שונה. בעיקר כי מדובר בגיוס כסף שלא במסגרת המערכת המוניטרית אלא במערכת של משקיעים המסכנים כספם, כשאין להם בטוחות למקרה של השקעה כושלת. המיעוט היחסי של משקיעים כאלו, לעומת הגידול המשמעותי במחפשי ההשקעות, יוצר תחרות חריפה. לא של מוצר מול מוצר. התחרות היא של רעיון מול רעיון, ושל קישור מול קישור, ושל מצגת מול מצגת.

ובכדי להכיל את כל המרדף התפתחה ״הסטרטאפיות״. רק מי שמכיר את הכללים, הכנסים, הספרים, כללי ההצגה, ומורי ההלכה שלה, יכול לבצע את הצעדים הראשונים שיאפשרו את מימוש הרעיון שלו.

לאחר פירסום הדברים קיבלתי תגובה מידיד, הדואג מאד לפרטיותו, ושאוכל לזהות אותו רק כאחד הראשונים להקמת סטרטאפ מצליח וכמי שמעורב מאד בתחום ההון סיכון. להלן דבריו: 

אתה צודק במאה אחוז, אלא ש"מה שהיה הוא שיהיה" : נסיוני האישי מראה שהמאיצים למיניהם והחממות (שהן אגב מכונה לייצור דמי ניהול או deal-flow יותר מאשר גוף עאלק-אלטרואיסטי שנועד לעזור) – לא יוצרות מיזמים מצליחים, כמו גם כנסי היזמות של הגופים המובילים במשק והעאלק-פרסים שהם מציעים ל"יזם השנה". הפרסים הללו ניתנים שם על מנת למשוך את המתוסכלים הבאים לשלם דמי השתתפות בכנס, כמו המאמינים השוטים התורמים לבאבא מסוג זה או אחר, ונועדו להציג סיפורי הצלחה של יזמים או מיזמים שכמעט תמיד הצליחו בניגוד לשיטה...למיטב זכרוני – מובילאיי או וויז לא הציגו באקסלרטור.