טקסט כללי על הבלוג

מזה שנים שאני עוסק בהתבוננות על ארגונים, גדולים וקטנים, ממלכתיים ופרטיים, עסקיים ומלכ"רים. לעתים כמנהל, אך בדרך כלל כיועץ שבא לסייע ביצירת שינוי, או לסייע בהנעה לפעולה בהתאם למתפתח בסביבה.

במשך שמונה שנים (2012-2019) לימדתי "יזמות" בפקולטה ללהנדסה תעשייתית וניהול בטכניון והדבר הוסיף עוד זוויות התבוננות.

תחומי ההתמחות העיקריים שלי הם תכנון אסטרטגי, סימולציה דינמית (משחק סימולציה) ותכנון בעזרת תרחישים.

הבלוג הזה הוא ניסיון לשתף חלק מהתובנות שנוצרו במסגרת עבודתי ובמהלך חיינו במקום הסוער הזה.

More than 25 years of management and strategic consulting services such as facilitating strategic planning processes, directing dynamic simulations and scenario plannings provided me with many insights about decisions making and organizations.

For 8 years (2012 - 2019) I taught "Entrepreneurship" in the Technion (leading technology studies academy in Israel) and it provided more insights.

This blog is an attempt to share with you some of those insights. The relatively new posts include a version in English that follows the Hebrew version.

יום רביעי, 16 ביולי 2014

מספר היבטים של השימוש בתרחישים אפשריים Some Conceptual Aspects of Using Scenarios


זמן קצר לאחר תחילת סבב הלחימה (הידוע כ"צוק איתן") בעזה ניסיתי, כמו רבים מאד מאיתנו, להעריך איך יכול להתפתח המצב שאליו הגיעו ישראל והחמאס. התחלתי להתעסק בכך אחרי שזיהיתי שוני בין נקודת הפתיחה של הלחימה הנוכחית לבין נקודת הפתיחה של לחימות קודמות' וניסיתי להבין איך שוני זה משפיע. התוצאה היתה שזיהיתי כמה תרחישים אפשריים שמכסים קשת גדולה מאד של אפשרויות. באופן זה התחוור לי מרחב אי הוודאות הגדול שבפניו ניצבת ישראל.

הפעם האחרונה שבה עסקתי בתרחישים ברמה הלאומית היתה לפני כ-15 שנה ואת תוצאות העיסוק ״ישראל 2025״ העליתי כאן לאחרונה (מוזמנים לקרוא על ידי לחיצה כאן). בדרך כלל אני עוסק בתרחישים העומדים בפני אירגונים. אולם הפעם, מאחר והערכתי שיש משהו מחדש בתרחישים שאליהם הגעתי, שירבטתי משהו קצר והצגתי בפני מכרים שונים. סוף העיסוק היה בפרסום מאמר באתר של המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS שאותו ניתן לקרוא על ידי לחיצה כאן.

יום חמישי, 3 ביולי 2014

ישראל 2025 - לאן הוביל תהליך לבניית הסכמה לאומית

ישראל זקוקה עכשיו לאתוס חדש. האתוס הנוכחי הוא בעיקרו שלילת הזולת ולא הסיפור המשותף מעורר התקווה על החיים במדינה. זו הזדמנות לספר לכם על ניסיון לבנות סיפור כזה בשנת 1999 ועל שעלה בגורלו.

היוזמה היתה של קרן פרידריך אברט שניסתה לחזור על ניסיון דומה שנערך בדרום אפריקה בעת חילופי השלטון והידוע כ"תהליך מונטפלור".

זה היה ניסיון לתהליך הידברות בין חלקים שונים של החברה בישראל. ניתנה לי הזכות להנחות אותו יחד עם חברי ד"ר יוסי ריין. המתודה שנבחרה לניהול הדיונים היתה "תכנון בעזרת תרחישים". על פי מתודה זו מנסים חברי הקבוצה להגיע למסקנה "מה יכול לקרות". זאת מתוך ההנחה שבקבוצות מפולגות, קטנים הסיכויים להגיע ישירות להסכמה על "מה שצריך לקרות".