האם הדרישה לחדשנות באמת מחדשת? Is the demand for Innovation a real novelty?

The English version follows the Hebrew one

הפעם אני מבקש לבחון את המושג הפופולארי חדשנות. ניתן למצוא את השאיפה לכך בכל מקום. אף כי המונח לא מוגדר בצורה מאוד ברורה, הדבר נחשב כיום כמעט כתנאי מוקדם לקיומו של ארגון. ולכן אנחנו מוצאים הצהרות, המלצות ואבחנות טיפוסיות כמו "עלינו להיות חדשניים", "הארגון אינו מספיק חדשני", "כיצד לשלב חדשנות בארגון" וכן הלאה.

נראה שאינני טועה יותר מדי אם אומר שהשימוש במונח חדשנות בתדירות כזו הוא חדש יחסית. הדרישה אליו, כמרכיב חיוני בתרבות הארגון, הפכה פופולרית מאוד מזה 15 שנה. במשך פרק זמן זה נכנסו שחקנים חדשים מצליחים מאד לשווקים השונים ו"יזמות" הפכה לשם נרדף להצלחה. כאשר נבדקו סיפורי ההצלחה, החדשנות של החברות והמיזמים נחשבה כגורם מפתי להצלחה (KSF). משם כבר לא לקח הרבה זמן וחדשנות מבוקשת בכל מקום.

תובנות מ-8 שנים של הוראת יזמות בטכניון Insights from 8 years teaching Entrepreneurship at the Technion

The English version follows the hebrew one

בימים אלו אני מסיים את הפעם השמינית והאחרונה של הוראת הקורס ״יזמות וקנין רוחני״ (בפועל ״מבוא לתהליך היזמי״), כמרצה מן החוץ בפקולטה לתעשיה וניהול בטכניון. כסיכום, אני מבקש להביא את התובנות שרכשתי בתקופה זו לגבי ״הוראת היזמות״.

לפני כתשע שנים זכיתי לקבל פניה מפרופ׳ עוזי דהאן לבחון את הייעוד והתפקוד של מרכז היזמות. אז הציע לי עוזי ללמד את השעור בסמסטר אביב, על פי הסילבוס הקיים, שלפיו הסטודנטים פועלים בצוותים להכנת מצגת למשקיעים של רעיון חדש. נעניתי לאתגר וכאמור עשיתי זאת במשך 8 שנים.

בכל השנים הללו היו הסטודנטים בעלי וותק בלימודים בתואר ראשון, או תלמידי תוארים מתקדמים, מפקולטות שונות בטכניון. כמעט כולם נרשמו לקורס מתוך רצון "להבין מה זה יזמות" ו/או התאמה למערכת. רק בודדים נרשמו לקורס בכוונה לרכוש ידע שיאפשר להם להקים סטארטאפ בעקבות רעיון קונקרטי.