The English version follows the hebrew one
בימים אלו אני מסיים את הפעם השמינית והאחרונה של הוראת הקורס ״יזמות וקנין רוחני״ (בפועל ״מבוא לתהליך היזמי״), כמרצה מן החוץ בפקולטה לתעשיה וניהול בטכניון. כסיכום, אני מבקש להביא את התובנות שרכשתי בתקופה זו לגבי ״הוראת היזמות״.
לפני כתשע שנים זכיתי לקבל פניה
מפרופ׳ עוזי דהאן לבחון את הייעוד והתפקוד של מרכז היזמות. אז הציע לי עוזי ללמד
את השעור בסמסטר אביב, על פי הסילבוס הקיים, שלפיו הסטודנטים פועלים בצוותים להכנת
מצגת למשקיעים של רעיון חדש. נעניתי לאתגר וכאמור עשיתי זאת במשך 8 שנים.
בכל השנים הללו היו הסטודנטים
בעלי וותק בלימודים בתואר ראשון, או תלמידי תוארים מתקדמים, מפקולטות שונות
בטכניון. כמעט כולם נרשמו לקורס מתוך רצון "להבין מה זה יזמות" ו/או
התאמה למערכת. רק בודדים נרשמו לקורס בכוונה לרכוש ידע שיאפשר להם להקים סטארטאפ
בעקבות רעיון קונקרטי.