והפעם תובנה בענין כשלון המודיעין 2023.
כמו כל מי שהיה במשך שנים רבות פעיל בקהיליית
המודיעין, ובוודאי כמי שהיה שם באוקטובר 1973, אני מנסה להבין איך שוב כשלנו.
כאזרח מן השורה, אני מודע לכך שאין בידי את מרבית המידע, הנדרש על מנת לתת תשובה
אמינה ומבוססת עובדות. יחד עם זאת, אני מעריך, שהדברים הבאים יכולים להוסיף עוד
חלק רלוונטי לפאזל, שחלקיו השונים יוצרים את תמונת הכשלון המודיעיני, שקדם למתקפת
החמאס -7 באוקטובר.
מטבעם של כישלונות מודיעיניים משמעותיים שהם
נוצרים מהצטברות של אירועים קונקרטיים, תהליכים ארגוניים, תרבות ארגונית, תפיסות
עולם, דרכי התנהגות של המשתתפים, וכן הלאה. בדברים הבאים יש התייחסות רק להיבט אפשרי
אחד של התרבות האירגונית באמ"ן.
לשם כך אני מבקש לחזור כמה שנים אחורה. סיימתי שירות מילואים פעיל במודיעין חיל האוויר (למד"ן) בשנת 2004 ומאז אני עוקב אחרי ההתפתחויות בתחום קהיליית המודיעין, באמצעות התקשורת הגלויה בלבד. כשהתנדבתי, לפני מספר שנים, לסייע בכתיבת ההיסטוריה של למד"ן ולכתוב את הפרק על מלחמת יום הכיפורים 1973, התחלתי לתהות לגבי מידת החשיפה, של הדור הנוכחי בקהיליית המודיעין, ללקחי הכשלון המודיעיני ערב אותה מלחמה.
כך מצאתי את עצמי מחפש ברשת מידע לגבי הנעשה
באמ"ן בשנים האחרונות. הגעתי למספר לא מועט של מאמרים שנכתבו ע"י קצינים
בכירים באמ"ן. הפרסומים הופיעו באתרים של מרכז דדו ושל המכון לחקר
המתודולוגיה של המודיעין. כמו בכל ארגון, ניתן ללמוד רבות על המתרחש בו מתוך
הדברים שכותבים חבריו. כך למדתי מהמאמרים כמה דברים על אמ"ן של השנים
האחרונות:
1.
שני
אתגרים עיקריים עמדו זה למעלה מעשור בפני אמ"ן:
א.
שפע
המידע – זה אתגר חדש, שלא היה מוכר לי. השפע נוצר הן בשל
השינויים הטכנולוגיים אצל היריבים השונים, והן בשל החידושים והפיתוחים של אמצעי האיסוף
השונים. השפע הזה יצר צורך במיון והפצה בהתאם לצרכים המחקריים ובהתאם לצרכים של הכוחות
הלוחמים.
ב.
המודיעין
למבצעים ולכוחות הלוחמים – השינוי המשמעותי מאד שניתן לעדיפות
העיסוק בנושא התרחש עוד במהלך שנות שירות המילואים שלי. מתוך המאמרים עלה שהעדיפות
רק גברה. יצירת סוג המודיעין הפרטני הזה, בדרך כלל בהסתמך על מידע המגיע
מכמה גורמי איסוף וכמה גורמי מחקר, והפצתו, מחייבים התארגנות רלוונטית, שהעסיקה
רבות את ראשי הגופים הרבים המרכיבים את מערך המודיעין הישראלי.
2.
שני
האתגרים שלעיל היו גורמים מניעים עיקריים לכך שאמ"ן הירבה להתעסק בסוגיות
של מתודה מודיעינית, ובנגזרות הארגוניות והתפעוליות שלה. זה הפך לעיסוק מתמשך.
שוב ושוב דווח על תהליך ארגוני, שנועד
לשפר את התהליך הארגוני הקודם. התהליכים הללו צרכו משאבים ניכרים של חשיבה,
דיונים, כתיבה וכן הלאה.
במאמר מוסגר אני מבקש לשתף בעוד התרשמות שלי
מקריאת המאמרים. גברה בי ההכרה שהולך וגדל הפער, בשפה ובהבנת המושגים, ביני לבין
הדור הנוכחי של אנשי המודיעין. היו מאמרים שפשוט לא הצלחתי להבין את מה שנאמר בהם.
השפה שהשתרשה בקהיליית המודיעין, בשנים האחרונות, היתה זרה לי. במידה רבה היא
הרחיקה אותי מהמשך הניסיונות להיות רלוונטי בסוגיות של מתודה וארגון מודיעיניים.
אם נחזור למחדל 2023, נראה לי שאפשר למצות את
האתגר שעמד בפני אנשי המודיעין בשאלה אחת קונקרטית – האם ניתן היה להבין יותר טוב
את סינוואר ואת כוונותיו? אם כך הדבר, אני מוצא שהנושאים שלעיל, שלפי הבנתי העסיקו
מאד את קהיליית המודיעין במשך למעלה מעשור, לא היו רלוונטיים לתהליך המודיעיני,
שאני מבקש לכנותו כ"בסיסי". זה תהליך המודיעין הנדרש על מנת לספק התרעה
אסטרטגית על מתקפת החמאס.
האתגר הראשוני של כל מעריך מודיעין הוא לנסות
ולהבין מה הכוונות ומה התוכניות של מספר מצומצם מאד של אנשים שמנהיגים את
"הצד השני". ב-73' זה היה סאדאת. ב-23' זה היה סינוואר. המגבלות בהבנת
והערכת בני אנוש לא השתנו עם השנים. ימיהן כימי המין האנושי. הסיכוי להצליח בהן
תלוי במקורות המידע, במידת היכולת של המעריכים להבין את המשמעויות הנובעות מהמידע,
ובמידת הבנת המעריכים את הטבע האנושי.
גם מקורות המידע לגבי התוכניות והכוונות של מנהיג,
כזה או אחר, כמעט ולא השתנו. אלו מקורות יומינט וסיגינט שבקרבה ישירה אליו, והופעות
פומביות. מאחר שנדרשת גם הבנה של הסביבה שבה הוא פועל, יש להשתמש במקורות רלוונטיים
לכך. רבים מהם גלויים. הם אמורים לסייע להבנת החברה שבה המנהיג פועל, ולהבנת
ההזדמנויות והאילוצים שגורמים שונים יוצרים. רובם של מקורות אלו לא השתנו במהלך
השנים.
הנושאים שהעסיקו את אמ"ן בשנים האחרונות - סינון
ותיעדוף הדאטה, "השילוביות", המודיעין למבצעים, ויצירת שפה ארגונית חדשה
– משפרים במידה מועטה מאד, אם בכלל, את התהליך "הבסיסי" הנדרש בכדי
להבין מה רוצה לעשות מנהיג כזה או אחר. לכן אני מרשה לעצמי להעלות את השאלה – האם
מרוב עיסוק בתהליכים מודיעיניים, כדוגמת אלו שצויינו לעיל, הוזנחו נושאי מחקר
בסיסיים, כדוגמת הניסיון להבין כוונות ויכולות של מנהיגים?
לסיום אני מבקש להתייחס בנפרד להשלכות של ההתרכזות
במודיעין הפרטני הנדרש למבצעים, והתיעדוף המוחלט שלו, על הניסיון להבין את הצד
השני ולהעריך את כוונותיו ופעולותיו. בלמד"ן התנסינו בכך תוך כדי מלחמת לבנון
הראשונה. אם הסוגיה הזו השפיעה על המשאבים, תשומת הלב והניתוח של כוונות ויכולות
החמאס, נראה לי שהגיע הזמן לבחון הפרדה מבנית בין שתי המשימות. אני מקווה שתהליך
הפקת הלקחים של קהיליית המודיעין יתייחס גם לכך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה